פסק-דין בתיק ו"ע 36798-12-12

זהו ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן חוק הרדיפות).

העורר, מר שאול בוחניק, נולד בלוב וחי שם עם משפחתו בתקופת הרדיפות, מוכר כזכאי לתגמולים לפי חוק הרדיפות בגין תגובה נפשית לרדיפות.

העורר ביקש הכרה גם עבור מחלות סוכרת ואוסטיאופורוזיס. בקשתו לגבי שתי הפגימות נדחתה משום שאינו עומד בקריטריונים שקבעה וועדת שני: הסוכרת אובחנה מעל 40 שנה מתום המלחמה ותוצאות בדיקת צפיפות העצם אינן מעידות על  אוסטיאופורוזיס. הערר הנוכחי הוא על החלטת המשיבה שלא להכיר בפגימת האוסטיאופורוזיס.

בתיקו של העורר תוצאות בדיקות של מדידת צפיפות עצם לאבחון אוסטיאופורוזיס: בשנת 2005 התוצאה היתה 2.4-  score- T וב- 2011 נמדד 2.0- score- T.

לטענת המשיבה, דו"ח וועדת שני מכיר בפגימה החל מתוצאה של 2.5- score- T, תוצאה נמוכה יותר מזו עליה מצביעה הבדיקה של העורר ועל כן יש לדחות את הערר. באת כוח המשיבה הוסיפה כי בהתאם למדיניות המשיבה "אם היה מדובר בעורר מהמעגל הראשון יתכן מאד שהמשיבה היתה מקבלת זאת." (עמ' 2 ש' 2).

ב"כ העורר טוען כי המשיבה בעבר הסתפקה בתוצאות בדיקה דומות לאלה שהציג העורר והכירה בפגימת האוסטיאופורוזיס ואף וועדות הערר פסקו כך. לדעתו, אין המשיבה יכולה לשנות מדיניותה ולהפלות בין ניצולי המעגל הראשון והשני.

במהלך הדיון הוצע לב"כ העורר ע"י הוועדה להגיש חוות דעת רפואית מטעמו ו/או להציע לעורר לעבור בדיקה נוספת שתצביע על מצבו כיום, אך ההצעות נדחו בנימוק כי הבקשה להכרה היא עקרונית ואינה צריכה תמיכה.

דיון

א.     אין חולק כי ע"פ החלוקה של וועדת שני, העורר משתייך ל"מעגל השני" של ניצולים. וועדת שני ראתה לנכון להדגיש בדונה בפגימת האוסטיאופורוזיס כי: "אין ספק שחומרת הרעב והסטרס הנפשי ניכרת יותר משמעותית בניצולי הקבוצה הראשונה" (עמ' 9 למסקנות). לאור האמור במסקנות וועדת שני, איננו רואים כל פסול בגישת המשיבה להגמיש עמדתה ביחס לקריטריונים להכרה בפגימה זו לגבי ניצולי המעגל הראשון.

ב.     זאת ועוד, בית המשפט אינו פוסל שינוי מדיניות מצד הרשות, וכך נאמר לעניין זה ברע"א (ת-א) 7767-08-11 בעניין הרשות המוסמכת נ' עזבון זנזורי הדן בשאלת זכות עיזבון לבוא בנעלי ניצול שנפטר: "גם אם לכאורה היו מקרים בעבר בהם הוכרה תביעת עזבון ע"י הרשות, אין בכך כדי לגרוע מכוחה של הרשות לשנות מדיניותה ו/או לתקנה משיקולים עניינים וסבירים, ואין הדבר מקנה זכות או ציפיה מוקנית...ו/או להצמיח טענת הפליה ביחס לאלה שזכו בהטבות תוך חריגה משורת הדין..." (סעיף 12 לפס"ד זנזורי).

ג.      ולגופו של עניין, וועדת שני קבעה במפורש כי "כל ניצול שואה אשר יש לו אוסטיאופורוזיס (ע"פ מדד צפיפות עצם) בדרגת חומרה של לפחות 2.5- score - T , או שבר אוסטיאופורוטי בעבר, יקבל..." (עמ' 10 למסקנות).

מצאנו (ראה למשל אתר של קופת חולים מכבי) כי תוצאה של מדד צפיפות עצם שבין 1- ל 2.5- מעידה על אוסטופניה, היינו, מצב של צפיפות עצם נמוכה ושלב מקדים לאוסטיאופורוזיס.

ד.      ב"כ העורר לא המציא, כאמור, חוות דעת מטעמו לפיה תוצאת בדיקה שאינה מגיעה לכדי 2.5- score- T מעידה על אוסטיאופורוזיס. לא זו אף זו אלא שתוצאות הבדיקות שהציג העורר למשיבה אינן אחידות. כפי שציינו, ב- 2011 תוצאת הבדיקה היתה, 2.0- score- T ואין חולק כי תוצאה זו אינה מעידה על הפגימה הנטענת.

  בנקודה זו נפנה לאמור במסקנות וועדת שני כי הפגיעה בעצם  נשארת לכל אורך חיי החולה ומשום כך, בניגוד למחלות אחרות, מועד גילוי המחלה אינו רלוונטי. יתכן וקיים הסבר רפואי מניח את הדעת מדוע הבדיקה המאוחרת מראה הטבה במצבו, אך כאמור לא הונח בפנינו כל הסבר רפואי.

לאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערר.

מזכירות הוועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.

ניתן היום,  ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: